הראל חב' לביטוח בע"מ ואח' נ' פדיל סנעאללה ואח'

פסק דין

1.זהו פסק דין בתביעות הדדיות, לפיצויים עבור נזקי ממון שסבלו הצדדים, עקב תאונת דרכים, בה התנגשו רכב הנתבעת, ורכב הנתבעת שכנגד מס' 2, אשר בוטח ע"י התובעת. הוחלט לדחות את התביעות, ולהלן הנימוקים.

2.אקדים, כי לאחר שמיעת העדויות היום, וגם במהלך שמיעת סיכומי הצדדים, סברתי כי הכף נוטה לצד התובעת, כפי שיפורט בהמשך, ואף הצעתי הצעת פשרה ברוח זו, ואולם לאחר ששבתי ובחנתי את הראיות, סבורני כי לא אוכל להעדיף גרסת מי מהצדדים, לעניין אופן התרחשות התאונה, ועל כן מצאתי כי יש לדחות את שתי התביעות.

3.התביעה הראשית הינה תביעת שיבוב, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחתה - הנתבעת שכנגד מס' 2. הנתבעת שכנגד מס' 3, גב' טופלר אוה, היא שנהגה ברכב האמור במועד התאונה. סכום התביעה – 8913 ₪.

הנתבעת הינה בעלת הרכב האחר, והיא שנהגה בו עובר לתאונה. במסגרת התביעה שכנגד, תבעה הנתבעת פיצויים, עבור נזקיה עקב התאונה. סכום התביעה – 18,755 ₪, מתוכם 9,000 ₪, עבור עגמת נפש, נסיעות והפסד ימי עבודה.

התאונה התרחשה ביום 21.2.2011, ברח' רגר בבאר שבע, בקטע הכביש הצמוד לקניון הנגב.

מעדות גב' טופלר עולה, כי היא הגיעה לצומת הרחובות הראשיים, שדרות רגר ושדרות טוביהו, מאזור "העיר העתיקה", והתכוונה להמשיך בנסיעה לאורך שד' רגר. לטענתה, סמוך לאחר שחצתה את שד' טוביהו, הגיח רכב הנתבעת מצד ימין, ופגע ברכבה.

הנתבעת ובעלה העידו, כי נכנסו לשד' רגר מימין, דרך כביש צדדי המשמש לפניה מדרך טוביהו, כאשר בכניסה לרחוב האטו ונתנו זכות קדימה, לרכבים שנסעו בו. לטענתם, לא התרחשה התאונה סמוך לצומת, אלא לאחר שנסעו כ-30 או 40 מטרים ברח' רגר, כאשר הנתבעת שכנגד מס' 3 אשר נסעה באחד הנתיבים השמאליים, וביקשה לפנות ימינה לרחוב אחר, התפרצה למסלול נסיעתם ופגעה ברכבם.

4.הצדדים ויתרו על חקירות המומחים בתחום השמאות, אשר חוות הדעת שלהם צורפו לכתבי הטענות.

התובעת העידה רק את הגב' טופלר, וויתרה על עדותה של נוסעת, אשר נסעה עמה ברכב עובר לתאונה. זאת, משום שאותה נוסעת מתגוררת בארצות הברית.

הגם שניתן להבין את שיקולי התובעת, בגינם ויתרה על עדות הנוסעת, הרי שיש לזקוף מחדלה זה של התובעת לחובתה, במאזן הראיות.

הנתבעת העידה לעצמה, וכן העיד בעלה, מר מאמון סנעאללה. ע"פ ההלכה הפסוקה, יש לראות את עדויות שניהם יחד כעדות אחת, בהיותם בני זוג, והמדובר אפוא על עדות יחידה של בעל דין, או עד מעוניין, על המשתמע מכך [ר' לעניין זה ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' זהבה לופו ואח' , פ"ד נד (2) 559, 570; וכן ע"א 761/79 פינקל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פד"י לח (2) 48, 55].

5.עדויות שני הצדדים עומדות זו מול זו, וההתרשמות הישירה מהן, לא גררה מסקנה חד משמעית, בדבר מהימנות איזו מהן.

הסיבה בגינה סברתי במהלך הדיון, כי הכף נוטה לצד התובעת, הינה סתירה לכאורה, בין גרסת הנתבעת ובעלה, במהלך הדיון היום, לרבות שרטוטים שערכו שניהם, לעניין מקום התאונה ונסיבות התרחשותה, ובין שרטוט שערך בעלה של הנתבעת, ותיאור שנכתב מפיו, במסגרת הודעה, עליה חתם סמוך לאחר התרחשות התאונה (נ/2).

השרטוט האמור הכלול בנ/2, מפרט מיקום הרכבים עובר לתאונה, סמוך לצומת שבין שד' רגר ושד' טוביהו, צמוד לפינתו הדרום מערבית של קניון הנגב, ואילו בשרטוטים שנערכו היום, מוקמו הרכבים, קרוב לפינה הצפון מערבית של קניון הרכב, באופן התואם את גרסת הנתבעת ובעלה, לפיה התרחשה התאונה, כאשר הגב' טופלר התפרצה למסלול נסיעתם, במטרה לפנות ימינה משד' רגר. בעלה של הנתבעת נחקר לעניין הסתירה האמורה והשיב, כי השרטוט בנ/2 אינו מדוייק, שכן נערך בשטח הקטן שהוקצה לו בטופס ההודעה, ואילו השרטוט שערך היום היה גדול, מפורט ומדוייק יותר.

תיאור התאונה לצד השרטוט בנ/2 גם הוא אינו מתיישב לכאורה באופן מלא, עם גרסת הנתבעת במהלך הדיון היום, שכן בסעיף האמור בנ/2 נכתב: "מבוטחנו פנתה ימינה ליד קניון הנגב בב"ש רק לאחר שנתנה זכות קדימה כפי שמציין התמרור שמראה לה על כך ונכנסה לנתיב הימני ביותר בגלישה איטית. רכב צד ג' באה מהנתיב השמ' ביותר התפרצה לתוך נתיב נסיעתה של מבוטחנו ופגע ברכבה בחלק הקדמי שלו". מן התיאור האמור עולה לכאורה, כי התאונה התרחשה סמוך מאוד לצומת שד' רגר ושד' טוביהו, ממש עם תחילת נסיעת הנתבעת בשד' רגר, וכאשר עליה עדיין, ליתן זכות קדימה לרכבים הנוסעים בדרך הראשית.

השרטוט והתיאור בנ/2, עומדים אפוא בסתירה לגרסת הנתבעת, ותומכים בטענת התובעת, לפיה ארעה התאונה, כתוצאה מאי כיבוד זכות קדימה ע"י הנתבעת, אלא שעדות הגב' טופלר עצמה, עומדת גם היא על פניה בסתירה לאמור בנ/2. זאת, כנלמד מדבריה במסגרת החקירה הראשית: "...נסענו מעיר העתיקה לקניון הנגב עברנו לרחוב הראשי וכשעברנו את המקום שמהם נכנסים שני דרכים לא היה שם שום רכב, עברנו את הקניון ואחרי כמה שניות שמענו רעש חזק...". באמרה "...עברנו את הקניון..." התייחסה הגב' טופלר, למגדל קניון הנגב (בעל החזית המעוגלת, ובלשונה: "העגול הזה", ור' הערה בעמ' 10 לפרו' מהיום, ש' 12 – 13), ולא לקניון כולו, שארכו מס' עשרות מטרים, ואולם, גם לדבריה, הפגיעה לא ארעה ממש בנקודת החיבור של הרחוב הצדדי המשמש לפניה משד' טוביהו לשד' רגר, ומכאן, שגם לגרסתה, יתכן שהנתבעת כבר נסעה כברת דרך קצרה, בכביש הראשי בשד' רגר, ולא ניתן לשלול סבירות טענת הנתבעת, לפיה הגב' טופלר הירא שנכנסה למסלול נסיעתה.

במצב זה, וכאשר כאמור, יש לזקוף לחובת התובעת, הימנעותה מהעדת הנוסעת, סבורני כי לא הורם הנטל להוכיח נכונות גרסת התובעת, לעניין נסיבות התאונה, ואחריות הנתבעת להתרחשותה. מכאן שיש לדחות את התביעה הראשית.

אשר לתביעה שכנגד, הרי שכאמור, לא מצאתי להעדיף גרסת הנתבעת ובעלה, לעניין נסיבות התרחשות התאונה, על גרסת התובעת, ומכאן, שחבות הנתבעות שכנגד לא הוכחה, וע"כ יש לדחות את התביעה. מעבר לצריך יוער, כי הנתבעת גם לא הביאה כל קבלה או מסמך אחר, להוכחת ההוצאות, או הפסד ההשתכרות שנגרמו לה ולבעלה, בעטיה של התאונה, לטענתה, ומכאן שלא הוכיחה, את סכום הנזק ברכיבים אלה של התביעה.

6.התביעה הראשית והתביעה שכנגד נדחות אפוא.